מרדכי גבירטיג [בערטיג] 1877-1942 הטרובדור הגדול של העם היהודי
[דברי קישור בין השירים, במהלך ההרצאה : מרדכי גבירטיג האיש, שיריו וגורלו.]
מרדכי גבירטיג נולד בשנת 1877 להוריו יצחק ושפרה בערטיג.
משפחה דלת אמצעים מן הרובע קאזימייש בעיר קראקוב.
כבר בילדותו, בגיל 11, נאלץ לנטוש את לימודיו ב"חדר"
לצאת ולעזור לפרנסת המשפחה.
לאחר ששימש משך כ- 10 שנים שוליה של נגר, הצטרף אל אחיו,
ליאון-לייב שהיה לו מחסן לממכר רהיטים ישנים והחל לעסוק בשיפוץ רהיטים וחידושם.
שיתוף הפעולה עם אחיו הביא את גיסתו לשדך לו את אחותה, בלומה,
לה נישא. לזוג נולדו ארבע בנות.
שפרה, לאה וחוה. בת נוספת, רוזה, נפטרה בילדותה בגיל 14 חדשים.
כאשר נשאל מדוע הוא חותם על שיריו בשם העט גביר'טיג ?
ענה : כי כאשר הוא כותב שיר, הוא חש כגביר, בערטיג הוא סתם נגר...
מרדכי גבירטיג, כתב כמאה שירים בימי חייו. כולם השתמרו.
ייחודו בכך, שכתב גם את המנגינות לשיריו.
לאחרונה נתגלה אוסף של כ-60 שירים נוספים שכתב,
אשר לא פורסמו עד כה.
[ראו להלן "מיַין פֿיַיפֿעלע" - החליל שלי ]
את השירים כתב לאחר שעות העבודה.
כאשר את המלים חרז בראשו במהלך היום.
את המנגינות היה מחבר באמצעות חליל הרועים הפולני , הפויארקה.
מאחר ולא למד לכתוב תווים נעזר לצורך כך בידידו ושכנו, יוליוס הופמן.
בתחילת שנות השלושים לחייו, לקה במחלת לב.
המחלה והאישפוזים התכופים, העיבו על כתיבתו וברבים מן השירים,
באו לידי ביטוי בפסימיות ודכאוניות.
עקב מחלתו ניסה גבירטיג לעסוק במלאכות, אשר אינן כרוכות במאמץ גופני.
ידוע שעסק בתיאטרון, אך פעילות זו לא נשאה פרי ולא הותירה עקבות .
לבסוף חדל והתרכז רק בשירים.
למחייתו המשיך לעבוד כפוליטורצ'יק, במחסן הרהיטים של אחיו.
את השירים שכתב היה משמיע לבני משפחה ומקורבים.
עד שהתפרסם ברחבי קראקוב ובפולין,
אח"כ ברחבי אירופה ובעולם היהודי כולו.
לקט ראשון משיריו פורסם בשנת בשנת 1906 ע"י ידידים.
אמנים החלו להשמיע אותם, מעל בימות התיאטרון.
את ה"הון" הראשון משיריו עשה כאשר הזמרת הידועה מולי פיקון, ביקרה אותו
בביתו ורכשה ממנו שני שירים: "קינדער יאָרן" [שנות ילדות]
ו - "הוליעט הוליעט קינדערלעך" [הולו הולו ילדים] בסכום עתק מבחינתו,
25 דולרים לכל שיר. 10 דולרים השקיע בהוצאה הספרים "פֿאָלקסטימלעך"
אשר פירסמה את קובץ השירים הראשון שלו בשנת 1920. בהיותו כבר בן 43.
השירים התפרסמו רק כמלים ללא תווי מנגינות,
אלה באו מאוחר יותר בהפקה של הספר "מיַינע לידער" ב- 1935 .
מרדכי גבירטיג הוא משורר המופיע אחת לדור או לכמה דורות, אם בכלל.
כשם, שאני מניח, לא תקום לנו, במהרה, משוררת [ או משורר ]
בסדר גודל של נעמי שמר. הרי שאת גבירטיג אפשר לכנות ה "נעמי-שמר" של הגולה.
למרות הפירסום הרב לו זכה, נותר גבירטיג איש קשה-יום,
אשר לחם את מלחמת הקיום עד סוף ימיו.
הוא מתאר את דירתו - חדר ומטבח, ברחוב ברק יוסלביץ 5,
ברובע קאזימייש בקראקוב, כבית דל אך נוח,
אשר היה הומה אדם, קרובים ידידים אמנים ובעיקר מוסיקה.
כמי שחש עצמו אחד מן העם, היה חדור הכרה סוציאליסטית מעמדית.
כחבר ה"בונד" נלחם בשיריו, את מאבקי המצוקה של מובטלים,
רעבים ומוכי גורל אחרים.
שיריו גדושים בזכרונות ילדות וגעגועים לימים עברו.
אפילו את הימים הקשים ב"חדר" עם רבי רגזן ומצליף
זכר בגעגועים.
הנושאים בהם עסק , מקיפים את כל תחומי החיים של עם.
עוני, מצוקה, שמחות, אהבות, געגועים , הומור, מחאה חברתית וגם פוליטית.
תקופות חיים שלמות מילדות ועד זיקנה.
בשיר אחד, יכול היה לפרוס מסכת חיים שלימה.
למרות השכלתו הפורמאלית הדלה, שפתו היתה עשירה
ופניני הלשון שלו, הופכים כל שיר לחוויה.
כך ניתן למצוא בין שיריו את ההברקות הבאות :
"...אין דער פֿרעמד נישט געהאַט צום לעבן,
געבעטן ברויט, אַן אָרעמער פֿלעגט נאָך געבן..."
[בניכר לא היה לקיומי, ביקשתי לחם, רק אביונים נהגו לתת..."]
מתוך השיר: "אבֿרהמל דער מרוויחער."
שיר על גנב יהודי המסביר את הסיבות להדרדרותו לפשע.
או: "... צוויי דלותים גייען טאַנצן אָן אַ גראָשן געלט "
[שתי דלויות יוצאות במחול, ללא פרוטה בכיסם "]
מתוך השיר: "פֿאַרוואָס וויינסטו שיינדעלע"
אם הגוערת בבתה, על בחירתה להנשא
לאהוב ליבה, שוליית חייטים עני.
או "...נחומל מײַן לעבן, נחומל דו מײַן,
ביסט געווען מײַן חתן, מײַן מאַן וועסטו נישט זײַן..."
[נחומילה יקירי, נחומילה שלי עד כה היית חתני,
אך לא תהיה לבעלי,..." ]
מתוך השיר : "חנהלע און נחומל." [חנה'לה ונחומי]
על עלמה המפקפקת ביכולתו של ארוסה, חייט עני,
לפרנס אותה לאחר הנישואים.
או "...אונדזער שׂמחה ווייס נאָר איין גאָט.
און דער וואָס טעכטער האָט."
[את שמחתנו יבין רק אל צבאות
ומי שגידל בנות..."]
מתוך השיר "דרײַ טעכטערלעך." [שלוש בנות.]
הומור עצמי על היותו "אבו-אל-באנאת."
את השיר הקדיש לאשתו בלומקה.
או "...אַ ײִנגעלע, אַ קלוגער חתן-בחור,
זאָל ליגן אַזוי נאַס, ווי אין אַ טיַיך ?"
[ילדון, עילוי, בחור-חתן כמוהו.
ישכב בתוך שלולית, כמו באגם ?..."]
מתוך "יאַנקעלע" שיר ערש, על נסיון
להרדים ילד סרבן שינה.
אגב,
בסיום כל הרצאה ( ולאו דווקא על גבירטיג ) אני מאפשר לקהל,
לבחור שיר מבית אבא - לבקשתם - להשמיע אותו כהדרן.
השיר "יאַנקעלע" הוא השיר המבוקש ביותר.
חלק מן המבקשים מופתע, כאשר אני מספר להם, שזה גבירטיג.
בטוחים היו שהמלים והמנגינה הם של המשורר "עממי."
מה שמוכיח, עד כמה הפכו השירים שלו לפולקלור.
גבירטיג היה יכול לסיים את חייו בין הדמויות
האהובות, שמילאו את שיריו. אלמלא חשרת העבים,
אשר כיסתה את שמי אירופה וחרצה את גורלו לשבט.
בשנת 1936 בעיירה פשיטיק (Przytyk ) במחוז קיילצה,
הידוע לשמצה, נערך פוגרום ביהודים ונרצחו עשרות.
גבירטיג בחוש נבואי של ממש, חזה את האסון המתקרב.
הוא כתב את השיר "ס'ברענט." - שיר העיירה הבוערת [1938]
שיר שהיכה בתדהמה את העם היהודי ובעיקר את בני הנוער.
לראשונה מזה מאות בשנים, קם אדם בעל שיעור קומה כגבירטיג
וקורא להם לגונן על עצמם !
- אל תעמדו מנגד כבו את השריפה בדם לבכם !
קריאה אשר נשמעה אח"כ בקרב הלוחמים היהודיים,
במחנות ובגיטאות, שהתנגדו בכוח לאויב הנאצי.
הנגר החולני מקראקוב , על תקן מתתיהו החשמונאי...
מלחמת העולם השניה, תפסה את גבירטיג, במקום מושבו בקראקוב.
הגרמנים אשר כבשו את פולין, מיקמו את מפקדת חיל המצב
בארמון הקיסרי העתיק במרכז העיר.
היגלו את יהודי הרובע היהודי, קאזימייש,
אל הכפר לגיבניקי ( Lagiewniki ) הסמוך לעיר.
לאחר שתי שנות גלות, הוחזרו היהודים אל הגיטו מעבר לנהר הוויסלה,
החוצה את העיר והחלו להשלח אל מחנות ההשמדה בלז'ץ ואושוויץ.
ב 4 ביוני 1942 נמצא גבירטיג במשלוח
אשר עמד לצאת אל מחנה ההשמדה בלז'ץ.
בדרך הוא נורה למוות ע"י קלגס האס.אס,
יחד עם ידידו הצייר דוד נוימן, אשר ניסה לגונן עליו.
עדי ראיה, אשר נוכחו בעת התקרית, דיווחו כי גבירטיג נורה מצד גבו,
כדור אחד אשר פגע בלבו והרגו. כפי הנראה נקבר בקבר אחים,
אשר נכרה בפאתי קראקוב. על כל פנים מקום קבורתו לא נודע עד היום.
אוסף השירים שכתב גבירטיג בגיטו ובגלות לגיבניקי בזמן המלחמה,
נשמר ע"י בנותיו של יוליוס הופמן וחברתן שושנה [רוזה] פלגי שהתחזו לנוצריות וניצלו.
את השירים העלו לישראל ומסרו אותם לידי המשורר אבא קובנר.
חלקם נותר במוזיאון "מורשת " בגבעת חביבה לשם מסר אותם אבא קובנר.
חלקם של השירים הגיעו למוזיאון יי.וו.א, בניו יורק. שם הם מאוכסנים עד היום.
מנפרד לם, מוסיקאי לא יהודי, יליד גרמניה (1946)
במחווה כלפי העם היהודי, כינס את שירי גבירטיג מכל רחבי העולם.
הוא גילה כי לרבים מן השירים, שנכתבו בזמן המלחמה אין מנגינה.
בין אם משום שגבירטיג לא הספיק לכתוב אותן, או שלא התאפשר לו,
או לא היה מי שיכתוב לו את התווים.
לם נטל על עצמו את המשימה והשלים להן את המנגינות.
מביני דבר אומרים שהמוטיבים המוסיקאליים שלו
הם "גבירטיגיים" אופיניים. הוא למד אותם על בוריים,
כולל טעמי המקרא.
מנפרד לם, פירסם ארבעה תקליטורים, עם שירי גבירטיג.
כמו כן, הפיק ספר מהודר עם השירים, כולל תווים והוראות ביצוע.
הוא עצמו שר את השירים, יחד עם תזמורת כליזמרים, שהקים.
לם נחשב כיום להמומחה, בהא הידיעה של שירת גבירטיג.
מרצה על מורשתו ברחבי גרמניה, אירופה וגם בישראל.
האנתולוגיה לשירי עם ביידיש, הוצאת מגנס
בעריכת סיני לייכטר, הקדישה את הכרך החמישי [מתוך שבעה]
לשירי מרדכי גבירטיג. עם הקדמה, שכתב העורך סיני לייכטר
על גבירטיג - האיש ושיריו.
הכרך מרכז את כל השירים הידועים של גבירטיג,
כפי שפורסמו במהלך השנים בהוצאות קודמות.
בשנת 1997 יצא לאור בהוצאת "ישראלבוך"
הספר "מיַין פֿיַיפֿעלע" [החליל שלי]
המבוסס על אוסף שירים בלתי ידועים שכתב גבירטיג.
שירים שהובאו מקראקוב ונמסרו למשמרת במוזיאון "מורשת."
אוסף השירים נתגלה ע"י במאי הסרטים המנוח נתן גרוס,
אשר עסק במחקר על שירת גבירטיג.
רובם של השירים לא ראו אור עד אז, חלקם מיוחסים
לתקופה המוקדמת בחייו של גבירטיג , בעת היותו עדיין שוליית נגרים.
אז התגבשה בו ההכרה הסוציאליסטית, אותה ביטא בשיריו.
קשה לדעת כיום מה הסיבה שגבירטיג לא פרסם את השירים הללו.
לרובם של השירים לא חוברו מנגינות ולא נכללו מעולם באוספים קודמים.
לחלק מן השירים מצורפים תווים. ייתכן שגבירטיג גנז אותם מסיבות אישיות
או שנפסלו ע"י הצנזורה הפולנית.
בהקדמה לספר, שכתב נתן גרוס, הוא קובל על כך שגבירטיג,
אשר היה במעמד של משורר לאומי,
לא זכה עד כה לערך אנציקלופדי מסודר ואמין וקורות חייו
לוטים בערפל, ניזונים מחלקי שמועות ואי דיוקים.
בשנת 2000 העלה תיאטרון ה"יידישפיל" את המחזה "גבירטיג"
מאת המחזאי יהושע סובול. בכיכובם של גדי יגיל ויעקב בודו.
בחודש אוקטובר 2009 יצא לאור ספרו של במאי הסרטים נתן גרוס,
במלאת 90 שנה להולדתו וארבע שנים לפטירתו :
"גבירטיג - אגדה על משורר נגר." הספר אשר פורסם לראשונה בפולנית ,
תורגם לעברית ויצא לאור ע"י יעקב גרוס, בנו של המנוח,
בשיתוף עם ד"ר אריה בראונר ובתרגומו.
הספר, פרי מחקר מעמיק שנתן גרוס הקדיש לו כשני עשורים מחייו,
סוקר את קורות חייו של המשורר הצנוע הזה, אשר העניק לנו מעל מאה
שירים נפלאים.
הספר המעוטר בציוריו של אלכסנדר בוגן, מביא תרגומים לעברית
של שירי גבירטיג, מאת משה סחר, סיני לייכטר וד"ר אריה בראונר עצמו.
1- גבירטיג בשנות החמישים לחייו.
2- גבירטיג [עומד שני משמאל] בקרב בני משפחה וידידים.
3- פינוי הרובע היהודי בקראקוב לכפר לגיבניקי, לאחר הכיבוש הנאצי את קראקוב.
4 – הבית ברובע קאזימייש בו התגורר מרדכי גבירטיג .
5 –תבליט זכרון, על חזית הבית ובו חקוקות המלים
ביידיש ובפולנית : "בלייב געזונט מיר קראקע"
[היי לי שלום קראקוב, או במשמעות נוספת : היי לי ברוכה קראקוב.]
כשמו של שיר, אשר כתב בעת פינויו ללגיבניקי.
6- מנפרד לֶם בסדנת אמן.
7- הכרך החמישי מתוך ה"אנתולוגיה לשירי עם ביידיש" המוקדש לשירי גבירטיג.
8 – כריכת הספר "מײַן פֿײַפֿעלע" אוסף שירים בלתי ידועים, של גבירטיג.
9 - כריכת ספרו של במאי הסרטים נתן גרוס
על גבירטיג, מחקר לו הקדיש כשני עשורים מחייו.
10- קישור לתכנית על שירי גבירטיג, אשר שודרה
בגלי צ.ה.ל ביום השואה 2010 .
http://213.8.193.29/msnvideo/glz/manginot120410.wma
